זכויות אישה בהריון בעבודה – כל מה שצריך לדעת:

אז סוף סוף נכנסת להריון. לאחר איחולי ה"מזל-טוב" וה"בשעה טובה" הגיע הזמן לספר לבוס. כולן יודעות את הזכויות המגיעות להן לאחר הלידה כאשר הזכות העיקרית היא מתן חופשת לידה, אך לא הרבה יודעות את הזכויות המגיעות להן במקום העבודה בזמן ההיריון. על מנת שתוכלי לעמוד על זכויותיך לאורך כל תקופת ההיריון, יש לדעת לעומק מה מגיע לך ולהתעקש על כך במקרה הצורך.

זכויות אישה בהריון בעבודה כוללות לא מעט זכויות, שבמידה והנשים יתעלמו מהן או לא יעמדו עליהן – גם המעסיקים יתעלמו מהן. החוק בישראל המאגד את כל הזכויות הללו נקרא חוק עבודת נשים. חוק עבודת נשים גורס מספר תנאים חשובים להעסקת אישה בהריון. הסוגיה הכי גדולה בה עוסק החוק היא העסקה בשעות נוספות או בימי המנוחה השבועית. לפי החוק, אין להעסיק עובדת בהריון החל מהחודש החמישי בשעות נוספות או בימי המנוחה השבועית. אך גם לחוק זה יש יוצאים מן הכלל, והוא מתנה העסקה של עובדת בהריון בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי רק אם מתקיימים התנאים הבאים: העובדת חתמה על מכתב הסכמה המאשר הסכמתה בעניין והעובדת קיבלה אישור בכתב של רופא נשים המעיד כי אין סיבה לא להעסיקה בתנאים אלו.

סוגיה נוספת שמטלטלת את עולם התעסוקה בכל הנוגע לזכויות אישה בהריון בעבודה, היא העסקה בעבודת לילה. לפי החוק, אין להעסיק עובדת בהריון בעבודת לילה החל מהחודש החמישי, כאשר עבודת לילה נחשבת לעבודה אשר לפחות שעתיים ממנה הן בין 22:00 בלילה ל- 06:00 בבוקר. החריג לחוק כאן, הוא שעל מנת שחוק זה יחול על העובדת, עליה להסכים בכתב כי היא אינה מסכימה לעבוד עבודת לילה. וזאת להבדיל מחוק השעות הנוספות בו על מנת שהוא לא יחול על העובדת יש מתן באישור מיוחד.

חשוב לציין כי חוק זכויות אישה בהריון בעבודה חל על כל עובדת בהריון מהחודש החמישי ואילך. כאשר גם אם דבר ההיריון נודע למעסיק בדרך עקיפה (ולא דרך העובדת עצמה באופן ישיר) – הזכאות לחוק ניתנת לעובדת באופן אוטומטי. על כל פגיעה בזכויות, העובדת יכולה להגיש תלונה במשרד הכלכלה.