שוויון הזדמנויות בעבודה

שיווין הזדמנויות בעבודה הוא חוק מרכזי במגרת הגנה על זכויותיהם של עובדים, כאשר חוק זה מטרתו לקדם את טובת העובד וכן לא ליצור מצבים של אפליה או ניצול במקומות עבודה. מניעים שונים עלולים ליצור אפליה רבה במסגרת העבודה – אם אלו תנאי השכר של עובדים, תנאי העבודה ועד לאופן בו מקבלים אותם לעבודה או מפטרים אותם, על פי החוק כל הנושאים הללו צריכים להיות תחת מסגרת של שוויון הזדמנויות בעבודה ללא שום חשש לחדירה של שיקולים עוינים או זרים העלולים לפגוע בעובד.

החוק העוסק בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה כולל מספר רב מאד של סעיפים החל מהתייחסות החוק לנושאים כמו שוויון בעבודה ללא הבדלים של דת, גזע או מין ועד לאיסורים על דרישה למידע גנטי או כל מידע אישי אחר המקביל למעקב אחר העובד ואחר חייו הפרטיים.

שוויון הזדמנויות בעבודה עוסק באופן נרחב ועיקרי גם בנושא ההגנה על נשים – למשל נאסר להפלות עובד עקב מינו, לא לקבל אישה לעבודה כי היא אישה, ולהפך או לא לקבל לעבודה עובדת כי היא אימא או מתכוונת להרות וללדת לראשונה או להרחיב את משפחתה. אסור לפטר נשים לאחר לידה או לאחר חופשת לידה, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה זכאית העובדת לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שנה ולהיות עם ילדה ואסור לפטרה במהלך תקופה זו. לא ניתן לפטר בנוסף עובדת הנמצאת בטיפולים רפואיים או בטיפולי פוריות וכיוצא באלו.

שוויון הזדמנויות בעבודה כולל גם את כל נושא השונות- האיסור לפטר עובד עקב אמונתו בדת מסוימת, עקב לאום, גזע, ארץ מוצא או עקב מקום המגורים שלו. יש ליצור מצב של שוויון הזדמנויות בעבודה גם על רק המצב האישי – כגון האיסור של אפליית עובד עקב גילו – עובדים מבוגרים מדי או שכבר הגיעו לגיל מבוגר, אין ליצור אפליה עקב נטיות מיניות שהן מהוות חדירה לתחום הפרט או להפלות עקב מעמדו האישי של העובד. החוק מגן גם בחומרה על בעלי המוגבלויות ומציין מפורשות את האיסור להפלות או לפטר עובד עקב מוגבלותו הפיזית או כל עובד שלו בן משפחה כזה.