חוקי עבודה

חוקי עבודה הינם כל החוקים העוסקים בכל הנוגע להסדרת מערכת היחסים בין עובדים לבין מעסיקים באופן בו לא תיווצר כל פגיעה בזכויות העובדים ובכל המגיע להם על פי חוק. חוקי עבודה נועדו להבטיח למשל כי עובדים לא ינוצלו לרעה או יופלו לרעה על ידי מעסיקיהם ולהיפך.

חוקי עבודה מורכבים מחוקי יסוד בסיסיים המעוגנים כיום גם בחוזה אישי או לרוב בהסכמים קיבוציים. חוקי עבודה נחתמים בין ארגון העובדים לבין המעביד. בנוסף קיימים חוקי עבודה שהם חוקים על פיהם הזכויות המעוגנות בהם לא ניתן לוותר עליהם או לשנותם, אף לא בהסכמת העובד.

חוקי עבודה אסורים להפרה על פי חוק והמפר אותם עלול להיענש בחומרה. חוקי עבודה מרכזיים המעגנים בחוק את הזכויות אשר מגיעות לעובד במסגרת מוסדרת הינם בין היתר: חוק פיצויי פיטורים – חוקי עבודה אלו מציינים באילו מקרים קיימת הזכאות לפיצויי פיטורין, מהו שיעור הזכאות ומהם התנאים לכך.

חוקי עבודה כוללים גם את נושא חוק שעות העבודה והמנוחה הקובע מהו אורך יום העבודה, שבוע העבודה ומהן ההפסקות להם זכאי כל עובד ועובד. במסגרת חוקי עבודה אלו נשמר חוק שעות עבודה ומנוחה בעסקים וחברות, כדי שעובדים לא יעבדו שעות רבות מידי במהלך השבוע וכך תפגע גם איכות עבודתם.

חוקי עבודה נוספים הם: חוק דמי מחלה הקובע את תקופת המחלה לה זכאי כל עובד ואת התשלום אשר יש לשלם לו בגין כל יום מחלה, חוקי עבודה הכוללים חוק שוויון הזדמנויות בעבודה- חוקים אלו הם בין חוקי העבודה החשובים ביותר וזאת כיוון שחוקי עבודה אלו קובעים כי לכל עובד קיימת הזכות שלא להיות מופלה מכל סיבה שהיא – אם על רקע מין העובד, נטייה מינית, מעמדו האישי, הורות, הריון, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה, שיוך למפלגה, משך תקופת המילואים או מחמת מוגבלות גופנית ופיזית בקבלתו לעבודה, כמו גם אין להפלות עובד עקב תנאי עבודתו, קידום בעבודה, הכשרה מקצועית, פיצויי פיטורים והטבות אחרות.

חוקי עבודה נוספים עוסקים בזכויות נשים, בין היתר בכל הקשור בהריון ולידה וזכויותיה של האם לאחר הלידה.