חוק שוויות הזדמנויות בעבודה – דברים שלא ידעתם

אפליה מכל סוג שהיא אסורה במדינת ישראל, ישנו חוק הנקרא שוויון הזדמנויות בעבודה שאמור לאסור אפליות על כל רגע אשר לא קשור לכישורי העובדים, אז מה המשמעות של החוק והאם הוא באמת עוזר?

למעביד אסור להפלות בין מועמדים לעבודה או בין עובדים לא בעקבות המאפיינים הבאים:

נטייה מינית-
מעמד אישי (היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן),
הריון,
טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית,
הורות,
גיל,
גזע,
דת,
לאום,ארץ מוצא,
מקום מגורים
השקפה,
מפלגה,
שירות במילואים.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אומר שאם העובד התלונן על אפליה מול המעביד או מישהו אחר אין למעביד לשנות את מצבו לרעה על ידי הרעה בתנאים, הרגע בשכר ואין "להתנכל" לעובדים נוספים שעזרו או צידדו בו בהגשת התלונה.

הריון ולידה- שוויון הזדמנויות בעבודה כולל בתוכו גם את נושא ההריון והלידה, טיפולי פוריות, הפריה חיצונית וחופשת לידה הם חלק מזכויותיה של האם בעבודה. זכויות האב מסתכמים בימי חופש כאשר הילד חולה, ימי עבודה מקוצרים ושימוש בשירותי מעון.

הטרדות מיניות- גם פה כאשר עובדים עוזרים ועובד אחר להגיש תלונה ותומכים בו אסור למעביד להפלות אותם לרעה או לפגוע בזכויותיהם בעקבות כך.

גם במודעות הדרושים אסור להפלות לרעה וכל מודעה צריכה לפנות לשני המינים.

כאשר עובד תובע את המעביד על אפליה חובת ההוכחה כל המעביד למעט מקרה של פיטורין ואז העובד צריך להוכיח שלא הייתה בהתנהגותו סיבה לכך. חוק ההתיישנות חל על תביעה מסוג זה לאחר 3 שנים.

בשנת 2006 נוסדה בעקבות תיקון לחוק הנציבות שוויון הזדמנויות לעבודה אשר פועלת באופן עצמאי וכיחידה נפרדת במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. התפקיד שלה הוא לאכוף את החוק וחוקים נוספים אשר נוגעים בנושא הזה.

בפועל ישנם המון מקרים של אפליה במקום העבודה, למרות החוק מעבידים מוצאים דרכים יצירתיות להתנכל לעובדים בדרכים עקיפות שקשה להוכיח.

בסופו של דבר החוק הוא טוב, מקיף מאוד ומנסה ככל האפשר להגן על העובדים מפני אפליה, כמובן שכמו כל חוק ישנם אנשים שיעברו עליו ולכן האפליה בעבודה נמשכת, אך משנה לשנה פוחתת וזה מבשר טובות.